תוכנית הגדה המערבית

גיבוש פתרון ישים לשאלת הגדה המערבית, מחייב הכרה במורכבות המציאות בשטח, בעובדות ובמספרים. בעוד ההתיישבות הישראלית מרוכזת בעיקר בגושי ההתיישבות הגדולים הסמוכים ל’קו הירוק’, ושמרביתם נמצאים כבר ממערב לתוואי ‘גדר הביטחון’, הרי שעיקר החיכוך בין האוכלוסייה הישראלית לפלסטינית מתרחש בעומק השטח, במרחבים שבהם הצפיפות הפלסטינית רבה והנוכחות הישראלית דלילה.

עובדות ומספרים

ההתיישבות הישראלית מעבר ל’קו הירוק’, מונה כ-570 אלף נפש. כ-460 אלף מתוכם (כ-80%) גרים ב’מזרח ירושלים’, ביישובים הצמודים ל’קו הירוק’ ובגושי ההתיישבות הגדולים. 110 אלף הנותרים (כ-20%), גרים ביישובי גב ההר, מתוכם מיעוט בבקעת הירדן:
בשכונות היהודיות ב’מזרח ירושלים’, השייכות לתחום המוניציפאלי של העיר, מתגוררים כ-200 אלף נפש, המהווים 35% מהישראלים הגרים מעבר ל’קו הירוק’.

  • בגושי ההתיישבות הגדולים וביישובים הצמודים ל’קו הירוק’ מתגוררים כ-260 אלף נפש, המהווים קרוב ל-46% מהישראלים הגרים מעבר ל’קו הירוק’.
  • ביישובי בקעת הירדן מתגוררים כ-6,500 נפש, המהווים כ-1% (אחוז אחד) מהישראלים הגרים מעבר ל’קו הירוק’.
  • ביישובי גב ההר וביישובים קטנים ומבודדים אחרים מתגוררים כ-103 אלף נפש, המהווים כ-18% מהישראלים הגרים מעבר ל’קו הירוק’.
  • רוב פלסטיני מובהק ורמת חיכוך גבוהה בין האוכלוסיותעימותים, אלימות וטרור.
    בשטחי הגדה המערבית שמזרחית ל’קו הירוק’, קיים רוב פלסטיני מובהק, של כ-2.6 מיליון פלסטינים מול כ-570 אלף ישראלים. ממזרח לתוואי ‘גדר הביטחון’, גדול הפער עוד יותר. בסך הכל מתגוררים באזורים אלה כ-110 אלף ישראלים המהווים,כ-4.2% מכלל התושבים.
לנספח מפות הגדה-המערבית

מטרות תוכנית הגדה המערבית

  • הגברת ביטחונם של תושבי ישראל החיים משני צדי ה’קו הירוק’.
  • הפחתת החיכוך בין הישראלים והפלסטינים בגדה המערבית.
  • שיפור רווחת הפלסטינים המתגוררים באזורי הגדה המערבית שבשליטת ישראל.
  • צמצום הסכנה לקריסת הרשות הפלסטינית.
  • הסרת העמימות המדינית ביחס לעתיד שטחי הגדה המערבית.
  • שימור התנאים בשטח למשא ומתן עתידי על הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים.

מהלכים ביטחוניים

  1. השלמת ‘גדר הביטחון’
    השלמת בנייתה של ‘גדר הביטחון’ בקטעי התוואי שתוכננו על ידי הממשלה, בתיקונים קלים, אך טרם נבנו (ראו כאן). פרצות אלה הפכו להיות נתיבי חדירה של מפגעים ושוהים בלתי-חוקיים, הברחת אמל”ח, נתיבי פשיעה, סמים וסחורת אסורות משטחי הגדה המערבית אל תוך ישראל:
    א. פרצת גוש עציון ( לפירוט: מפת הגדר והפרצות).
    ב. פרצות דרום הר חברון.
    ג. פרצת מעלה אדומים.

    תרשים הפרצות ב'גדר הביטחון'

    תרשים הפרצות ב’גדר הביטחון’


    השלמת ‘גדר הביטחון’, תוך שימור גושי ההתיישבות העיקריים בצידה המערבי, תשפר באופן משמעותי את ביטחונם של כל תושבי ישראל החיים בתוך גבולות ה’קו-הירוק’, כמו גם של הישראלים הגרים בגדה המערבית, בין ה’קו- הירוק’ לבין תוואי ‘גדר הביטחון’ (בגושי ההתיישבות הגדולים, בשכונות היהודיות בירושלים וביישובים הצמודים ל’קו הירוק’), המהווים כ-80% מכל הישראלים הגרים מעבר ל’קו הירוק’.

  2. הגברת הטיפול בתופעת השוהים הבלתי חוקיים (שב”חים), הן במישור המנהלתי והן באכיפה גם בתוך תחומי ה’קו הירוק’ – בנוסף להשלמת הגדר ולשדרוג פעילות הביטחון השוטף לאורכה.למעלה מ-50 אלף שב”חים נמצאים בתחומי ה’קו הירוק’, תוך התעלמות גורמי הביטחון וגורמי האכיפה מפעילות בלתי חוקית זו.זרועות הביטחון ורשויות האכיפה ינהלו מאמץ משותף נגד מי שהסתננו לארץ ללא היתר ומי שמסייעים להם. יופעל כוח משטרתי ייעודי שיאכוף את החוק על אזרחים ישראלים המסייעים לשב”חים ועל מעסיקיהם, לרבות חקיקה והחמרה בעונשים המוטלים עליהם על ידי בתי המשפט.
  3. עידוד עבודה פלסטינית חוקית ומפוקחת בישראל והרחבת מתן היתרי עבודה.
    קיים אינטרס ישראלי מובהק בהעדפת העסקתם של אלפי פלסטינים השבים בתום עבודתם לביתם – על פני העסקתם של אלפי עובדים זרים הנאלצים להתגורר כאן.אינטרס זה משתלב היטב עם הכדאיות שבמציאת פתרון למצוקת הפרנסה של הפלסטינים בגדה המערבית, ועם התלות שלהם במקורות פרנסה ישראלים – אותה טיפחה ישראל במשך קרוב לחמישים שנה. השב”חים מסתננים לישראל בניגוד לחוק, בעיקר משום שאין מקורות תעסוקה בגדה וידם לא משגת לקבל היתר עבודה חוקי בישראל.ניסיון העבר מלמד, כי פלסטינים בעלי היתר עבודה כמעט שלא היו מעורבים בפעילות טרור. לכן, יש להקצות עשרות אלפי היתרי עבודה נוספים לפלסטינים מהגדה המערבית, כפי שממליצה מערכת הביטחון, ולהגביר את מספר הפלסטינים העובדים בישראל באישור ובפיקוח. יחד עם שיפור משמעותי של תהליך הבידוק במעברים לבעלי ההיתרים, וצמצום משמעותי בזמן ההמתנה במעברים (סעיף 3 לעיל), הדבר יסייע גם לשיפור האווירה הכללית בקרב הציבור הפלסטיני בגדה המערבית.
  4. המשך שליטה ביטחונית מלאה של צה”ל בכל שטחי הגדה המערבית.שממזרח ל’גדר הביטחון’, עד לגיבוש ויישום הסדרי ביטחון מוצקים ובני קיימא במסגרת הסדר קבע עתידי עם הפלסטינים.
  5. מערכת הביטחון תמשיך להקפיד על מתן מענה לצרכי הביטחון של הישראלים הגרים ממזרח ל’גדר הביטחון‘ (המהווים כ20%- אחוזים מהישראלים בגדה המערבית) במטרה לאפשר להם חיים סדירים ובטוחים ככל שניתן, עד להשגתו של הסדר קבע בעתיד.
  6. יוגדרו מסדרונות תנועה מאובטחים לתנועה ישראלית בכל שעות היממה, צירים בהם תוגבל התנועה המאובטחת לשעות מסוימות, וכן צירי תנועה חלופיים לצירים שבהם רמת החיכוך גבוהה. פעולות אלו ואחרות, שיסייעו בהפחתת החיכוך בין ישראלים לפלסטינים בשטחים שממזרח ל’גדר הביטחון’, יקלו על צה”ל במשימת השמירה על ביטחון הישראלים החיים שם.
  7. תגבור פעילות הביטחון השוטף של צה”ל לאורך תוואי ‘גדר הביטחון’ וקיום שיגרת גבול ביטחונית מחמירה, הכוללת מערכות הפרדה פיזיות משופרות, שדרוג אמצעי מעקב ופיקוח, וכן נהלי תגובה מהירה לכל ניסיון פריצה וחדירה בגדר, כולל תיקונים מידיים של נזקים. היערכות זו תצמצם מאוד חדירה של שוהים בלתי חוקיים ומפגעים פלסטינים לישראל, ותייעל את מעגלי הסיכול הקיימים.
  8. תגבור ושדרוג מערך הפעלת המעברים שלאורך תוואי הגדר, תוך הקפדה על מתן מענה הולם לצרכים של כל האוכלוסיות האזרחיות המשתמשות במעברים, מבלי להתפשר על רמת הביטחון הנדרשת. היערכות זו תכלול גם עיבוי של מערך הבודקים והציוד העומד לרשותם, וכן שדרוג משמעותי בנהלי הבידוק של פלסטינים בעלי היתר עבודה בדרכם לישראל, עם דגש על קיצור מהותי של זמן השהייה במעברים.
לנספח גדר-הביטחון והפרצות בגדר

מהלכים אזרחיים וכלכליים

ישראל תפעיל תוכנית אזרחית-כלכלית לפיתוח, עידוד הכלכלה ויצירת מקומות עבודה בצידה המזרחי של ‘גדר הביטחון’, במטרה לשפר את רווחתם ואת רמת חייהם של הפלסטינים. במסגרת התוכנית יקודמו הסדרים בתחומי תשתיות, כלכלה ומסחר, תעסוקה וחופש תנועה. הסדרים אלה יקלו על חיי היומיום של הפלסטינים בגדה המערבית, ויתרמו להרגעת השטח וליצירת אווירה של תקווה לעתיד טוב יותר.

  1. התמודדות עם הגידול הטבעי הפלסטיני בשטחי C ובעיית היעדר אישורי הבנייה. העברת 1% משטח C , שהם 35 קמ”ר במצטבר, במקומות שונים הסמוכים לשטחים בנויים של כפרים פלסטינים באזור B לאחריות הרשות הפלסטינית. מהלך זה לבדו יסיר לאלתר את איומי ההריסה על כ11,000- בתים של כ200,000- פלסטינים!
  2. פיתוח חקלאי בגדה המערבית. ישראל תאפשר נוהל מהיר לאישור הנחת קווי מים אל עתודות של שטחים חקלאיים פלסטינים, לפי סדרי עדיפויות מוסכמים. תוגדל מכסת המים המיועדים לחקלאות. החקלאים, מצידם, יתחייבו לשימוש מוגבר במים מוּשׁבים. במקומות בהם יוכח צורך, ישראל תאפשר סלילת דרכי עפר לבניית תשתיות ולהעברת ציוד חקלאי.
  3. הקלה על שינוע סחורות ויצוא. ישראל תפעל להקלה על שינוע סחורות פלסטיניות בתוך שטחי הגדה המערבית (גם על ידי צמצום הצורך בבידוק כפול); בין שטחי הגדה המערבית לישראל ולנמלי ישראל; בין הגדה המערבית לעזה; ובין הגדה המערבית לבין מדינות ערב.
  4. הסרת חסמים המעכבים את פיתוח הכלכלה, כגון מחשוב מחלקת המע”מ המטפלת ברשות הפלסטינית, ייצור ממשק וחיבוריות בין הבנקים הישראלים והפלסטינים במערכות ה-swift ועידוד הסחר הפלסטיני, גם עם מדינות שעמן אין לישראל קשרים דיפלומטיים ו/או קשרי מסחר.
  5. חידוש פעילות רצופה ומאומצת של הוועדה הכלכלית המשותפת (JEC) לפתרון בעיות ולעידוד פרויקטים כלכליים של הסקטור הפרטי.
  6. פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה פלסטיניים בסמוך ל’גדר הביטחון’.
  7. שיפור והרחבת התשתית התחבורתית לשימוש פלסטינים בגדה המערבית. כיום יש בגדה המערבית רשת דרכים בת אלפי קילומטרים של כבישים בטיחותיים ומודרניים, אך אלה מובילים בעיקר אל יישובים יהודיים ומחנות צה”ל.
  8. תמיכה בהקמת עיר פלסטינית נוספת. הקמת העיר ראוובי (בשטח A) מצפון לרמאללה הוכיחה את הביקוש לדיור בר השגה בסביבה אורבנית ואת חשיבותה למשק ולחברה הפלסטינית. בנייה מעין זו מספקת אלפי מקומות עבודה, לרבות מאות מקומות תעסוקה לאקדמאים (מהנדסים, כלכלנים וכד’). קרנות השקעה פלסטיניות דוגמת ה-PIF מתכננות הקמת ערים נוספות, בעיקר בשטחי C. יש לאשר מיזמים מסוג זה כל עוד הם מתוכננים באזורים המקובלים על צה”ל והדרג המדיני.
  9. הרחבת מתן היתרי עבודה בישראל (פירוט בסעיף 5 ב’מהלכים ביטחוניים’ לעיל).

חופש בחירה וסיוע למתיישבים להעתיק את מקום מגוריהם

לנוכח המשמעויות האישיות הנגזרות מהמהלכים שפורטו לעיל, תאפשר מדינת ישראל למתיישבים החיים ממזרח ל’גדר הביטחון’ שיבחרו בכך – להעתיק את מגוריהם אל גושי ההתיישבות הגדולים שמערבית ל’גדר הביטחון’, או אל תחומי ה’קו הירוק’. לשם כך יש לפעול לחקיקת “חוק קליטה, פינוי מרצון ופיצוי”, שיהיה נדיב, ויבטיח את רווחתם, כבודם ועתידם של מי שיבחרו להעתיק את מקום מגוריהם.

לנוכח הלקחים שהופקו מההתנתקות של שנת 2005, נהיר כי חקיקת החוק בהקדם תאפשר היערכות הולמת. היערכות שכזו תסייע בידי המתיישבים המתגוררים ביישובים מבודדים, אשר מכירים בכך שבסופו של דבר ייאלצו להתפנות, לעשות כן מיוזמתם – ולבצע את המעבר והקליטה באופן המכבד והראוי ביותר.

הצעת חוק “קליטה, פינוי מרצון ופיצוי” 2 מסדירה עבור כל מי שמתגורר ממזרח ל’גדר הביטחון’ את פדיון ביתו על ידי מדינת ישראל, תמורת בית חלופי בגבולות מדינת ישראל, לרבות שטחים שממערב ל’גדר הביטחון’ (גושי ההתיישבות הגדולים והשכונות היהודיות ב’מזרח ירושלים’). החוק נועד להקל על אלה מבין המתיישבים הרוצים להתפנות מרצון אך אינם יכולים לעשות זאת, משום שלבית שברשותם אין ערך ריאלי. המדינה לא תיישב אחרים בבתים שיפונו. ניתן יהיה לשכן בהם כוחות ביטחון.

הצעת החוק מציגה נטילת יוזמה ישראלית עצמאית, בלתי מותנית ב’פרטנר’ פלסטיני או בהתקדמות התהליך המדיני. כך, ובמקביל לדלת פתוחה למו”מ, תחזק ישראל את אמון הקהילה הבינלאומית בנכונותה להגיע להסדר, מבלי לשלם מחיר ביטחוני.

הסרת העמימות סביב כוונות ישראל באשר לעתיד השטחים

את המהלכים הביטחוניים והאזרחיים שפורטו לעיל תלווה ישראל בהצהרה מדינית ברורה שתסיר את העמימות בעניין מחויבותה לעתיד שטחי הגדה המערבית, ותכלול את העקרונות הבאים:

  1. גבולה המזרחי של ישראל בהסדר קבע עתידי, יהיה מבוסס על קווי 1967, עם התאמות הנדרשות מטעמים ביטחוניים ודמוגרפיים. גושי ההתיישבות היהודיים הגדולים הנמצאים ממערב ל’גדר הביטחון’, היישובים הצמודים ל’קו הירוק’ והשכונות היהודיות ב’מזרח ירושלים’ יהיו תחת ריבונות ישראלית.
  2. לישראל אין תביעות ריבוניות בשטחים שממזרח ל’גדר הביטחון’ בגדה המערבית ובשכונות הפלסטיניות שב’מזרח ירושלים’. ישראל תחזיק את השטחים האלה כמשמורת עד ליישום הסדר קבע שיבטיח את ביטחונה.
  3. ישראל דבקה במחויבותה לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים על בסיס עקרון ‘שתי מדינות לשני עמים’, שיבטיח את ביטחונה, לרבות פירוזה של המדינה הפלסטינית.
  4. ישראל תקפיא לחלוטין הקמתם של יישובים ישראלים חדשים, הרחבתם של יישובים קיימים ופיתוח תשתיות ממזרח ל’גדר הביטחון’. הפרה של עיקרון זה תעצים את החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית, ותגביר את הבעיות הביטחוניות. בנוסף, היא פוגעת במעמדה המדיני של ישראל ומונעת הסדר מדיני בעתיד.
  5. לעומת זאת, יימשך הפיתוח בשטחים שממערב ל’גדר הביטחון’. הבנייה החדשה באזורים אלה תוגבל למרחב הבנוי, תתבצע באופן מבוקר ותוך העדפה מובהקת של בנייה רוויה (לגובה), על מנת להימנע מבנייה על פני שטחים רחבים מדי. זאת, על מנת למנוע עד כמה שניתן את הצורך בהגדלת אחוז חילופי השטחים בין ישראל לרשות הפלסטינית בעת מו”מ עתידי על הסדר קבע.
  6. תבוצע אכיפה בלתי מתפשרת של חוק וסדר בגדה המערבית, כולל ביצוע החלטות בג”ץ, מניעה וטיפול נחוש בהפרות יזומות של ישראלים ופלסטינים, וכן פינוי מערבה מ’גדר הביטחון’ של מפרי חוק ישראלים ויוזמי פרובוקציות מועדים.

יתרונות המהלכים המשולבים

  1. המהלכים שפורטו לעיל יבטיחו שיפור בביטחון האישי של תושבי ישראל, הן לה החיים בתוך תחומי ה’קו הירוק’ והן כ80%- מהמתיישבים החיים מעבר לו, בגושי ההתיישבות הגדולים ובשכונות היהודיות ב’מזרח ירושלים’.
  2. ‘גדר הביטחון’ המפרידה בין רוב האוכלוסייה הישראלית לבין האוכלוסייה הפלסטינית תיצור מציאות של חיים זה לצד זה ולא חיים זה בתוך זה, ובכך תפחית במידה רבה את החיכוך בין האוכלוסיות ותאפשר להן לשוב לשגרת חיים בריאה יותר.
  3. הסרת העמימות סביב עמדותיה וכוונותיה של ישראל באשר לעתיד שטחי הגדה המערבית על ידי הכרזה ברורה ומימוש המהלכים האופרטיביים כמתואר לעיל:

    א. תמחיש את כנות כוונותיה של ישראל לגבי סיום הסכסוך באמצעות פתרון מדיני המבוסס על העיקרון של ‘שתי מדינות לשני עמים’, ותעביר את נטל ההוכחה למגרש הפלסטיני.

    ב. תניח תשתית לקידום האינטרס הישראלי בהשתלבות בהסדרי ביטחון אזוריים עם מדינות ערב המתונות, ובהנעת תהליך ההידברות עם הפלסטינים.

    ג. תחזק את מעמדה המדיני של ישראל בעולם ותסייע גם במאבק נגד תנועת החרם ומאמצי הדה-לגיטימציה של ישראל.

  4. מימוש התוכנית המשולבת המתוארת לעיל והצהרת הכוונות הנ”ל, ייצרו אופק חדש ותקווה שיהוו בסיס לבניית אמון בין ישראל לרשות הפלסטינית. שינוי זה עשוי להוות גורם ממתן, ועשוי להעניק לרוב הפלסטיני המתון ולמנגנוני הביטחון הפלסטינים עניין רב בריסון המיעוט הקיצוני בקרבו. כל אלה יקלו גם על התמודדותם של ערביי ישראל עם הדילמות הייחודיות להם.

לא עוד נסיגה חד-צדדית

בניגוד מוחלט לנסיגות החד-צדדיות שביצעה ישראל בשנת 2000 (הנסיגה מדרום לבנון) ובשנת 2005 (ההתנתקות מרצועת עזה) תוכנית ‘ביטחון תחילה’ קובעת כי צה”ל יישאר בשטחי הגדה המערבית בשליטה צבאית מלאה, עד לגיבוש ויישום הסדר קבע עתידי עם הפלסטינים, שיהיה מבוסס על הסדרי ביטחון מוצקים ובני קיימא לישראל.

זוהי תוכנית ישראלית עצמאית שאינה מותנית בהסכמת הרשות הפלסטינית, אך בניגוד להתנתקות, אין בה ויתור על שליטה צבאית. לכן, גם אין בה משום מתן ‘פרס’ לגורמים הקיצוניים בקרב הפלסטינים.

הערות:

2. שנוסחה על ידי עמותת “עתיד כחול-לבן” ועליה ניתן לקרוא הסבר מפורט יותר באתר ‘מפקדים למען ביטחון ישראל’.