תוכנית ‘ביטחון תחילה’ אינה עוד תוכנית שלום:
‘ביטחון תחילה’ לא מטפלת בסוגיות הסדר הקבע או יישומו; ואף אינה דנה במידת ההיתכנות להשגתו או בסוגיית קיומו של ‘פרטנר’.
התוכנית נשענת על גישה מציאותית לפיה התנאים בעת הזאת אינם בשלים לדיון בסוגיות הליבה של הסדר הקבע. היא נשענת כמו כן על ההערכה שהיצמדות לסטטוס קוו עלולה להתחוור כאשליה מסוכנת והרת אסון.
התוכנית מאמצת את הגישה שבין הסדר קבע, שלא נראה באופק, לבין כניעה למציאות הטרור, הלחצים והחרמות הבינלאומיים, קיים מרחב גדול ליוזמה ישראלית שתשפר ותקדם את יעדיה הלאומיים של מדינת ישראל.
התוכנית אמורה לשנות את המצב בטווח הקצר והבינוני ולהכין את ישראל למגוון תרחישי קיצון. העיקריים ביניהם הינם הבשלה של תהליכים מדיניים לפתרון הסכסוך ומולה קריסה אפשרית של הרשות הפלסטינית וכאוס בשטח על כל המשתמע מכך, ביטחונית, כלכלית ומדינית.
לפיכך, התנועה מבקשת להביא את המתווה לעיונם של מקבלי ההחלטות בישראל, להעלותו לדיון ציבורי ולקדמו ככל שניתן.
מטרות התוכנית
- לחזק את ביטחון תושבי ישראל ולמנוע הידרדרות ביטחונית נוספת.
- לשמר תנאים להסדר קבע עתידי עם הפלסטינים.
- להגביר את הסיכוי להסדרים מדיניים-ביטחוניים עם מדינות האזור הרלבנטיות.
- לשדרג את מעמדה הבינלאומי של ישראל.
עיקרי התוכנית
- יוזמה ישראלית בלתי מותנת בקיום ‘פרטנר’.
- אחריות ביטחונית כוללת לצה”ל בכל השטח עד להסדר קבע.
- הפרדות מהפלסטינים – חיים זה לצד זה ולא זה בתוך זה.
- מחויבות לפתרון שתי המדינות.
- שילוב צעדים מעשיים בתחומים: הביטחוני, האזרחי-כלכלי והמדיני; והחלתם ביהודה ושומרון, בירושלים ומול עזה.
צעדים מעשיים להגברת הביטחון
- השלמת ‘גדר הביטחון’ והחלת משטר גבול קפדני לאורכה.
- מניעת חדירת מפגעים מיהודה ושומרון ומאבק בתופעת השב”חים.
- אכיפה נחרצת של חוק וסדר בשכונות ובכפרים הפלסטינים ב’מזרח ירושלים’ ובגדה המערבית
המהלכים הביטחוניים יפעלו להרגעת השטח וליצירת אווירה חיובית יותר לקידום מהלכים מדיניים. יצירת חיץ פיזי איתן, בין ישראל לגדה המערבית, תשפר את יכולת ההגנה על אזרחי ישראל, לרבות % 80 מהמתיישבים שמעברו המערבי של ה’קו הירוק,’ מפני ‘טרור שטחים.’ המצב החדש יאפשר מרחב פעולה לממשלה בניהול תהליך מדיני, אך גם ישפר את ביטחון ישראל גם במציאות של קיפאון מדיני מתמשך.
צעדים מעשיים אזרחיים-כלכליים
- בגדה המערבית: נקיטת אמצעים לעידוד הכלכלה והתעסוקה; להרגעת השטח ולחיזוק הכוחות המתונים ובראשם הרשות הפלסטינית.
- בירושלים: הקמת ‘מנהלת גג’ לפיתוח השכונות והכפרים הפלסטינים, תוך גיוס מימון בינלאומי.
- בעזה: פעולות למניעת קריסת הפסקת האש ומניעת משבר הומניטארי באמצעות שיקום ופיתוח בכפוף לשיקולי ביטחון ישראלים.
המהלכים האזרחיים-כלכליים אמורים להרגיע את השטח ולהנמיך להבות ובכך ליצור אווירה חיובית יותר ופחות טעונה בתרחיש של הבשלת תהליכים מדיניים, אך גם להוות גורם ממתן במציאות של קיפאון מתמשך.
בתחום המדיני
- קבלת תוכנית השלום הערבית עם הסתייגויות בנושאים ביטחוניים ודמוגרפיים כבסיס למו”מ.
- אשרור המחויבות לסיום הסכסוך במשא ומתן לפתרון ‘שתי מדינות לשני העמים.’
- הצהרה ישראלית על העדר תביעות טריטוריאליות מעברה המזרחי של ‘גדר הביטחון,’ תוך המשך השליטה הביטחונית עד הסדר קבע.
- הקפאת הבנייה היהודית מעברה המזרחי של ‘גדר הביטחון’ והגבלתה למרחב הבנוי בגושים ממערב לגדר.
- מחויבות ישראלית לשימור הסטטוס קוו בהר הבית ובמקומות הקדושים.
- הבהרה ישראלית שהגדה המערבית ורצועת עזה הן יחידה מדינית אחת לעניין הסדר הקבע
המהלכים המדיניים בשילוב הצעדים האחרים:
✔ יחזירו אמינות למחוייבות ישראל להסדר שתי המדינות ולטענה שהשליטה בשטח נגזרת מצרכי ביטחון ולא משאיפות טריטוריאליות.
✔ יחזקו את המוטיבציה של מנגנוני הביטחון הפלסטינים להתמיד בתיאום הביטחוני, ושל הרוב הפלסטיני לרסן קיצוניים בקירבו.
✔ יניחו תשתית לקידום ההבנות עם מדינות האזור לאור האינטרס הישראלי בהשתלבות בהסדרי ביטחון אזוריים עם מדינות ערב המתונות, ובהנעת תהליך ההידברות עם הפלסטינים.
✔ יחזקו את מעמדה של ישראל בעולם ויסייעו גם במאבק נגד תנועת החרם ומאמצי הדה-לגיטימציה נגדה.
✔ יאפשרו פתיחת דף חדש עם ארצות הברית
בתחום החברתי
ההשפעה על חוסנו הלאומי של עם ישראל עמדה במרכז תשומת הלב ונמצאת ברקע התכנית. החשש ממשמעות התהליכים העוברים על החברה הישראלית בעטייה של המציאות הביטחונית והמדינית – קרע, שבטיות ושנאת האחר; והשפעתם על הביטחון הלאומי ליוו אותנו במהלך גיבוש התוכנית. באימוץ התוכנית ובצעדים ליישומה יש כדי לשנות את השיח הציבורי מליבוי קרעים ושנאה סביב רעיונות בלתי ישימים, לדיון ענייני בפתרונות מעשיים