שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר | “ידיעות-אחרונות”
שטף היוזמות הבינלאומיות בהקשר הפלסטיני – האירופיות, הערביות, או הובלה אמריקאית פוטנציאלית בשלהי כהונת אובמה – מצביע על דחיפותה ונחיצותה של יוזמה ישראלית עצמאית, שתפריך את הפסיביות כתוכנית עבודה ותשמש מפתח ליציאה מהמבוי הסתום.
בעיצומו של גל הטרור האחרון טוותה חבורת אנשים עתירת ניסיון ביטחוני – “מפקדים למען ביטחון ישראל” – תוכנית המשלבת מהלכים ביטחוניים, אזרחיים, כלכליים ומדיניים, שהופכת את שאלת קיומו של פרטנר למשנית ושומרת בו־זמנית על אופציות לעתיד. התוכנית, “ביטחון תחילה”, נשענת על כמה הנחות יסוד: אין כיום היתכנות להסדר קבע של שתי מדינות; אי־אפשר להדביר את הטרור באמצעות כוח בלבד; המשך הקיפאון המדיני יוביל לסבבי אלימות נוספים; ישראל חזקה דיה כדי לפתח יוזמה עצמאית שתשליך על מצבה בזירה המקומית, האזורית והבינלאומית. לפניכם עיקריה:
בתחום הביטחוני – המשך פריסת צה”ל עד הסדר קבע, תוך השלמת גדר הביטחון שתשדרג את ביטחונם האישי של הישראלים בתחומי הקו־הירוק ושל 80% מהישראלים החיים ביו”ש, כולל בשכונות בירושלים. היבט אחר: הפחתת החיכוך בין שתי האוכלוסיות על ידי יצירת “מסדרונות” מאובטחים לתנועה ישראלית, הטלת מגבלות בצירים מסוימים וקביעת צירים אלטרנטיביים. צמצום מוקדי החיכוך יקל על שמירת ביטחון הישראלים החיים ממזרח לגדר. זאת לצד תגבור פעילות הבט”ש לאורך הגדר ותגבור ושדרוג המעברים שלאורך תוואי הגדר.
בתחום האזרחי־כלכלי – עידוד עבודה פלסטינית חוקית ומפוקחת בישראל על ידי הרחבת מתן היתרי עבודה. ישראל תפעיל תוכנית לפיתוח ועידוד הכלכלה הפלסטינית וליצירת מקומות עבודה בצידה המזרחי של גדר הביטחון.
בתחום המדיני – ישראל תסיר את העמימות סביב כוונותיה לגבי עתיד השטחים באמצעות הכרזה מדינית שסך סעיפיה יהווה מחויבות לפתרון שתי המדינות.
היוזמה כוללת פרק מיוחד שעוסק בירושלים, וגם כאן הנוסחה משולשת: ביטחונית, כלכלית ומדינית. החלק הביטחוני כולל השלמת גדר ביטחון בתוואי עוטף ירושלים ושמירה קפדנית על הסטטוס־קוו בהר הבית. החלק האזרחי־כלכלי כולל הקמת מינהלת גג לשכונות “ירושלים הפלסטינית”, שתנוהל כמסגרת מוניציפלית בתוך עיריית ירושלים, תוכנית־אב לפיתוח “ירושלים הפלסטינית” והקמת קרן בינלאומית למימושה. מעמד התושבות של הפלסטינים בירושלים לא ישונה, אבל יוקפא רישום מבקשים חדשים. כן תוקפא הענקת אזרחות לפלסטינים תושבי קבע בירושלים. ממשלת ישראל תמשיך להחזיק בשכונות ובכפרים שבמזרח ירושלים כפיקדון עד הסדר הקבע.
הסוגיה העזתית – כל עוד ישראל שולטת בכל נתיבי הגישה לרצועה, המערכת הבינלאומית אינה משחררת אותה מאחריות למצב ההומניטרי בעזה. ללא שינוי מהותי, יש סיכוי גבוה לסבבי לחימה נוספים ולהפיכת הרצועה לבלתי ראויה למגורי אדם. לפיכך, הצעדים המתחייבים הם: הגדלת האספקה השוטפת; הרחבה מהירה ומשמעותית של מקורות האנרגיה והמים; צמצום האבטלה על ידי הגדלה משמעותית של כמות היתרי העבודה בישראל; הרחבת תחום הדיג; בחינה מעשית של מוצא לים – בכפוף לשליטה ביטחונית ישראלית ובתיאום עם הרש”פ.
אנו מאמינים שאימוץ התוכנית, שתלווה ביישום מושכל, רגיש ומסונכרן, טומן בחובו לא רק סיכוי רב מהסיכון אלא גם תשואות בכל תחום: הביטחוני, הכלכלי, החברתי, המדיני והבינלאומי.
הכותב הוא ראש המוסד לשעבר, חבר בתנועת “מפקדים למען ביטחון ישראל”
