מאמרי דעה

סופו של החזון הציוני ב-62 מילים

גדר ההפרדה - צילום גיל כהן מגן
צילום גיל כהן מגן

היום צפויה לעלות על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק לסיפוח מרחבי ההתיישבות ביהודה ובשומרון. אורכה של הצעת החוק הזו 62 מילים בלבד. 62 מילים השואפות לשנות את מציאות חיינו במדינת ישראל ולהביא את החזון הציוני אל סופו, בלי לשקול ברצינות את המשמעויות הלאומיות, הביטחוניות, האסטרטגיות, המדיניות והכלכליות למדינת ישראל. 62 מילים שמחביאות מאחוריהן 2.7 מיליון פלסטינים.

אלוף (מיל’) דני רוטשילד

פורסם ב’הארץ’ | 11.2.2018

הצעת החוק לא מגדירה את השטח שיסופח ולא מסמנת מתאר על מפה. כוכבית קטנה מספרת שאלה ייקבעו בהמשך, לאחר שהחוק יאושר בקריאה טרומית. זו רמת הרצינות שמוקדשת כיום לשאלה החשובה ביותר של קיומנו כאן – האם אנחנו מקיימים ושומרים על חזונם של אבות הציונות, שהתממש עם הקמת מדינת ישראל, או מרימים ידיים מול יוזמות חקיקה השואפות לשנות את מיקומו של פוליטיקאי כזה או אחר בפריימריס? מה שיחרב בדרך – שייחרב.

אם ראש הממשלה או מי משותפיו הקואליציוניים לא יתעורר ויבלום את יוזמת הסיפוח הזאת, היא תוביל אותנו לא רק לסיפוח קרקע, אלא גם לסיפוחם של 2.7 מיליון פלסטינים החיים ביהודה ובשומרון, שכן מימושה עשוי להביא להתמוטטות הרשות הפלסטינית ועל ישראל יהיה לכפות ממשל צבאי ולספק את מכלול השירותים לפלסטינים בגדה המערבית. שר הביטחון אביגדור ליברמן העריך כי העלות השנתית של ביטוח לאומי בלבד לפלסטינים תעמוד על 20 מיליארד שקל. העלות השנתית של בריאות, חינוך ושירותים ממשלתיים אחרים תסתכם בעשרות מיליארדי שקלים נוספים. בסופו של התהליך, הפלסטינים יידרשו להפוך לאזרחי מדינת ישראל ולקבל זכות הצבעה וחופש תנועה. אם מדינת ישראל תיעתר, היא תאבד את הרוב היהודי המוצק בשטחה. אם מדינת ישראל תסרב, היא תאבד את דמותה הדמוקרטית.

בזמן שגבול הצפון מתחמם, עזה על סף פיצוץ וצה”ל מתגבר כוחות ביהודה ושומרון נוכח המתח הגואה, בחרו יוזמי החוק להבעיר מדורה שסופה להצית אש גדולה. עם התמוטטות הרשות הפלסטינית, התיאום הביטחוני הישראלי-פלסטיני יתפוגג. רבים מכוחות הביטחון הפלסטינים יפנו את נשקיהם כלפי ישראלים והרחוב הפלסטיני יתלקח. גם רצועת עזה לא תישאר יציבה. מצב זה ידרוש נוכחות צה”לית מוגברת ברחבי הגדה המערבית ואל מול הרצועה. הצבא הסדיר לא יוכל לעמוד במשימה לבדו ויידרש גיוס כוחות מילואים. התפתחות זאת תכביד מאוד על כלכלת ישראל ותפחית באופן משמעותי את מוכנות צה”ל להתמודדות עם איומים ביטחוניים אחרים, בראשם מסוריה, בה איראן מנסה לבסס נוכחות, ומלבנון, בה חיזבאללה שידרג את התמחותו בלחימה.

הסכמי השלום עם מצרים וירדן, שהם אינטרס ביטחוני ישראלי, יעמדו בסכנה, נוכח התנגדות אלימה מבית לפעולותיה של ישראל ומניצול הנסיבות על ידי איראן, טורקיה וגורמים אחרים להתססת הרחוב בעולם הערבי. הסיכויים לפיתוח יחסים מדיניים וכלכליים עם מדינות ערביות נוספות ייעלמו.

הדרדרות כזו תשים קץ לכוונת ממשל טראמפ להשיק מהלך מדיני ותערער את מאמציו לגבש קואליציה אזורית בהשתתפות ישראל והמדינות הערביות המתונות כנגד שאיפותיה ההגמוניות של איראן – מטרה המשרתת אינטרסים אסטרטגיים של כל המעורבים. יחסיה של ישראל עם הקהילות היהודיות בארה”ב ייפגעו אף הם, מהלכי הסיפוח יגבירו את הניכור של קהלים הולכים וגדלים בקרב יהודי אמריקה כלפי ישראל ויאיצו את מגמת התרחקות הנוער היהודי האמריקאי מהמדינה – מגמה המערערת עמוד תווך בביטחון ישראל.

ממשלת ישראל חייבת לגלות אחריות לאומית ולהוריד מסדר היום את נושא הסיפוח ואת הצעות החקיקה הפופוליסטיות וחסרות האחריות הללו. שימור התנאים להיפרדות עתידית מהפלסטינים חייב להיות מטרה אסטרטגית מרכזית של ישראל. עד בוא ההסדר, ניתן לבצע הליך היפרדות מבלי לשנות את פריסת צה”ל בשטח, מבלי לסכן חיילים וגם ללא פינוי התנחלויות. רק כך נוכל להבטיח ביטחון לאזרחי ישראל ולשמור על מדינת ישראל יהודית ובטוחה. בשביל זה לא צריך פרטנר, בשביל זה צריך מנהיגות ציונית אחראית.

הכותב הוא אלוף במיל’, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ”ן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, חבר תנועת “מפקדים למען בטחון ישראל”

קישור ישיר למאמר » https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.5807493

צילום תמונה: גיל כהן מגן