דוד (צ’אק) פרייליך | מדור “דעות” – Ynet
לאחרונה העלתה שרת המשפטים איילת שקד הצעה חדשה ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים, ולפיה תקום קונפדרציה בין אזורי A ו-B בגדה שבשליטה פלסטינית, לבין עזה וירדן. אזור C, הסבירה, יסופח לישראל ולמאות אלפי תושביו תוענק אזרחות. שקד הודתה שהפלסטינים יתנגדו לתוכנית, שנראית כיום, לדבריה, “כמדע בדיוני”, אך הביעה תקוותה לשינוי עתידי. אפשר לקוות גם לביאת המשיח.
נתחיל בפלסטינים, הסבורים שעצם הסכמתם למדינה בגדה ובעזה מהווה ויתור על 78% מפלסטין. להם מציעה השרה שיוותרו על אזור C, המהווה 60% מהגדה, ויסתפקו ב-A ו-B, המורכבים מ-169 איים המכותרים על ידי שטחי C. כמעט כל מעבר בין האזורים יחייב חצייה של שטח בריבונות ישראל. השרה צודקת: הפלסטינים לא יסכימו. גם לא בעתיד.
בבוא היום, לאחר שתקום מדינה פלסטינית, ואם זו תרצה בקונפדרציה, ירדן עשויה לגלות עניין. השאלה אם השרה מבינה שקונפדרציה פירושה שותפות בין מדינות עצמאיות, ולא בין מדינה לבין איים בתוך שטח ריבוני של מדינה אחרת. ירדן כבר סירבה להצעות מופרכות פחות.
אשר לישראל, לולא חיו בגדה כשלושה מיליון פלסטינים, לא הייתה סיבה להתנגד לסיפוח השטח כולו. אולם קיים קונצנזוס כמעט מוחלט בעם המתנגד למדינה דו-לאומית.
מאז הציג ראש הממשלה מנחם בגין את “תוכנית האוטונומיה” בשנות ה-70, מנסים בימין למצוא נוסחה גואלת, קונץ פטנט, שיאפשר ליישב בין רצונם בסיפוח לבין שימור אופייה היהודי של ישראל. לאלו מאיתנו שחיים במציאות, ולא בחזיונות המדע הבדיוני, הדילמה פשוטה: כבר כיום כ-40% מאוכלוסיית ישראל והגדה יחד אינם יהודים. לולא ההתנתקות מעזה, היה כבר רוב ערבי.
חסידי הסיפוח קוברים באיוולתם ובעוולתם את עתיד המפעל הציוני. קיים פתרון אחד ויחיד המבטיח את עתידנו הלאומי, ועונה גם על מאוויי הפלסטינים, והוא פתרון שתי המדינות. אין דרך להימלט מהצורך לבחור בין שטח לדמוגרפיה. כל הניסיונות לברוח מכך נועדו לכישלון וכך גם הצעת השרה.
יתרה מזו, כדי למנוע ממיליוני הפלסטינים גישה חופשית לשטחה, תידרש ישראל לגידור 169 האיים, בגדר שאורכה 1,700 ק”מ, כמרחק ירושלים מטהרן. לו טרחה השרה לבדוק עם צה”ל את העלויות והיקף הכוחות שיידרשו להבטחת הגבול החדש, היה מתחוור לה שהצעתה חסרת תוחלת.
רוב עם ישראל חש שאין סיכוי להסדר בעתיד הנראה לעין, ומודאג מהסכנות הכרוכות בהסדר עתידי. אולם רובו המכריע גם לא מוכן להשלים עם היווצרות מדינה דו-לאומית, ולכן מתנגד לסיפוח. לפיכך נדרשים פתרונות ביניים מפוכחים, כגון הצעת תנועת “מפקדים למען בטחון ישראל”, המאגדת כ-300 בכירי מערכת הביטחון לשעבר.
לפי ההצעה, עד שיושג הסדר, וכדי לשמר את התנאים להשגתו, ימשיך צה”ל בשליטה ביטחונית בכל הגדה, אך בו בזמן יחל תהליך של היפרדות אזרחית מהפלסטינים. תושלם גדר הביטחון למניעת כניסת עשרות אלפי שב”חים וגורמי טרור, תופסק ההתנחלות ממזרח לגדר ומעבר לשטח הבנוי ממערבה, ויינתן סיוע למתיישבים שירצו לשוב לתחומי הקו הירוק.
השרה שקד היא אישה מוכשרת, אך הצעתה נעדרת אחיזה בכל תפיסה רציונלית של המציאות. במקום “אגדות הבית היהודי”, ראוי שתתמקד בפתרונות מציאותיים.
ד”ר צ’ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל”ל, הוא עמית בכיר באוניברסיטת הרווארד, מרצה באוניברסיטת תל אביב וחבר בועדת ההיגוי של מפקדים למען ביטחון ישראל.
